מסע אופניים בנתיב ירוק לזכרו של יוסי צ'יפרוט - כיוונים

מסע אופניים בנתיב ירוק לזכרו של יוסי צ'יפרוט


מסע אופניים בנתיב ירוק – לא רק רכיבה על אופניים

אגף הספורט בחברת כיוונים, יחד עם מינהל החינוך והמחלקה לאירועים בעיריית באר שבע ובשיתוף בתי הספר קיימו גם השנה את מסע האופניים המסורתי לזכרו של יוסי צ'יפרוט, תלמיד תיכון מקיף א' שנהרג בתאונת דרכים, בהיותו בן 13.5.

זו השנה השניה בה המסע מוזנק מפארק נחל שבע אך לראשונה, נוספו תחנות אקטיביות: מסלול מכשולים, קטלבלס (מעין משקולות), TRX, קיקבוקס וטרמפולינות. זאת, בצד עמדת סימולטור – רכב מתהפך.

בסיום הפעילות, 500 תלמידים מ-8 בתי ספר תיכון בעיר יצאו למסע רכיבה במתחם הפארק.

בטקס הסיום השתתפו רוביק דנילוביץ' ראש העיר, ד"ר חפצי זוהר, מ"מ ראש העיר ומחזיקת תיקי החינוך והרווחה, טל אל על מ"מ וסגן ראש העיר, דניאל ארץ קדושה, מפקח מינהל הספורט ושלומי נומה מנכ"ל כיוונים.

הוריו של יוסי הביעו את רחשי תודתם והתרגשותם הרבה.

צילום: דיאגו מיטלברג
בצילומים: פעילות במתחם, ההזנקה למסע וטקס הסיום.

 

המסע מתקיים למעלה מעשור ובכל שנה, משתתפים בו תלמידי התיכונים ובראשם, תלמידי מקיף א', בו למד יוסי.

יוסי צ'יפרוט נולד בינואר 1984 להוריו, חנה ומוטי ולאחותו לידיה.

6 שנים לאחר לידתו נוספה למשפחה הבת ליאור.

הזוכרים את יוסי יודעים לספר על עיניו הכחולות ועל מבטו החייכני, על האושר שהכניס לבית משפחת צ'יפרוט, עת פרץ בצחוקו המתגלגל שהדביק את כל הסביבה.

יוסי למד בגן מוריה עם הגננת מירי גז ומשם המשיך לבית ספר רעות ולמקיף א'.

כל מוריו וחבריו זוכרים בגעגוע את הילד היפה, שהקסים את כולם ושבר לבבות רבים של ילדות ולאחר מכן גם של נערות.

חייו של יוסי התחלקו בין כמה מסלולים במקביל:

בראש ובראשונה, יוסי היה בן אהוב ואוהב למשפחתו. תמיד דאג לשלום כל בני המשפחה, התגייס לעזרה, בין אם ביקשו ממנו ובין אם יזם זאת מעצמו. מחבק, מפרגן, דואג ואכפתי. אחותו הגדולה ממנו בשנתיים וחצי הייתה חברה טובה שלו. תמיד התייעץ איתה והם חלקו יחד סודות. יחד עם זה, נראה כי החבר הכי טוב של יוסי היה אביו, מוטי. יחד הלכו לטייל בשבתות, הלכו לדוג, לקניות, לביקורים משפחתיים ועוד. מותו הכה בהלם את בני המשפחה, ששנים אחרי מותו עוד מחפשים את יוסי כדי לצאת איתו לדיג, אבל בלי יוסי, התחביב הלך וגווע.

אהבתו השנייה של יוסי הייתה לכדורגל והיא שהובילה אותו לשחק בבית הספר לכדורגל בניהולו של אפרים צבי בשכונה ג', מגיל 8 ועד גיל 12. בגיל 13 הגיע למבחנים לקבוצת הפועל באר שבע. המאמן שבחן את יוסי היה נסים סספורטס, מנכ"ל כיוונים לשעבר.

מצמרר לחשוב כי את התשובה החיובית על קבלתו לקבוצה, מסר סספורטס למשפחה, לאחר מותו של יוסי ומבלי שידע על דבר האסון.

האהבה השלישית של יוסי הייתה לאופניים. בגיל שנתיים קיבל את האופניים הראשונים ומאז, רכב על אופניים לכל מקום וכל הזמן. הוא נחשב לאחד מרוכבי האופניים הטובים ביותר ואף הפליא בפעלולים מרהיבים.

ביום התאונה, ב-17/7/97, יצא יוסי עם חבריו לצפות בפעלוליהם של רוכבי האופנועים באזור המחצבה המובילה לעבר חצרים. כאשר גילו כי רוכבי האופנוע אינם במקום וכנראה כתוצאה משעמום ימי הקיץ, החליטו יוסי וחברו להתחרות זה בזה לכיוון חצרים.

יוסי הוביל בתחרות וכשהסתובב לקריאת הניצחון לעבר חברו, פגע בו רכב שהגיח במהירות של 160 קמ"ש, פגע ביוסי ואף המשיך בנסיעתו. רק לאחר שהבין הנהג כי החבטה שהרגיש היא כתוצאה מפגיעה ברוכב אופניים עצר את רכבו וחזר למקום הפגיעה, שם התברר גודל האסון.

יוסי שכב בבית החולים יום וחצי עד שהוריו חתמו על ההסכמה לתרומת איברים, תרומה אשר הצילה חייהם של שני ילדים.

 

כחודשיים לאחר מותו הקימו הוריו גלעד לזכרו, בגן ברחוב מוריה. הגלעד מורכב מ-13 שיבולים זקופים ושיבולת נוספת כפופה, שבקצה פרח, המסמל את יוסי שנהרג בגיל 13.5. על אחד השיבולים תלויים האופניים שעליהם רכב ועל השיבולת הכפופה תלויות 4 דמעותיהם של בני המשפחה שנותרו מאחור.

את הגלעד תכננו ובנו בני המשפחה, גיסיו של האב מוטי.

מסע האופניים משלב רכיבה במסלול ירוק עם הסברה לרכיבה בטוחה.

 

אהבתם? שתפו עם החברים שלכם
Tweet about this on TwitterShare on LinkedInShare on Google+Share on FacebookEmail this to someonePin on Pinterest

 

דילוג לתוכן