מתחם המוזאונים

מתחם המוזאונים באר שבע שוכן בעיר העתיקה וכולל את מוזאון הנגב לאמנות, את המוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח ואת החצר רחבת הידיים של המתחם אשר משמשת לקיום אירועי תרבות ומופעים.

שני המוזאונים שוכנים במבנים עותומאניים שנבנו ב-1906 והיוו חלק מה"סראיה" – המרכז השלטוני, הדתי, החברתי והכלכלי של, וכיום – המרכז האמנותי.

מוזאון הנגב לאמנות ששימש בתקופה תחת השלטון העותמאני כ"בית המושל", ולאחר הקמת המדינה שימש המבנה כבית העירייה. לאחר מעבר העירייה למשכנה הנוכחי הפך המבנה בשנות ה-80 למוזאון לאמנות כחלק ממוזאון ארכיאולוגי ששכן במבנה המסגד.

המוזאון לתרבות האסלאם שוכן אפוא במבנה הסמוך שהיה "המסגד הגדול", והוא הוקם בעקבות פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק (2011) בנוגע לייעודו של המבנה. התפיסה המנחה את צוות המוזאון היא שמבנה המסגד העות'מאני הוא המוצג הראשון והחשוב ביותר במוזאון החדש. בגישה האוצרותית ובתוכנית החינוכית מודגש תפקידו ההיסטורי של המבנה ומוצגים יופייה ועושרה של תרבות האסלאם.

שני המבנים פועלים אפוא כמוזאונים מאז שנות ה-50 של המאה ה-20,  והציגו לאורך השנים תערוכות אמנות, תרבות, ארכיאולוגיה וכד׳. בשנת 2011 עבר המתחם עם שני המוזאונים לניהול חברת כיוונים והחל בתנופת פיתוח והתחדשות. כיום מתחם המוזאונים הוא מרכז האמנות של באר שבע, של הנגב ושל דרום מדינת ישראל.

להסדרי הנגישות של מוקדי כיוונים לחצו כאן

מוזאון הנגב לאמנות מציג תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית, עכשווית והיסטורית. זהו מוזאון משמעותי בשדה האמנות המקומי – מוסד האמנות המרכזי עבור תושבי באר שבע, הנגב ודרום הארץ.

בימים אלה מוצגות במוזאון שתי תערוכות חדשות ורלוונטיות לעת הזו בישראל:

1. מיכה אולמן: אשמורת ראשונה

מיכה אולמן (נ. 1939) הוא מן האמנים החשובים בדברי הימים של תולדות האמנות הישראלית, חתן פרס ישראל לפיסול, שפסליו המוצבים במקומות ציבוריים רבים בארץ ובעולם זיכוהו גם בהכרה בינלאומית רחבה. בתערוכה מאוחרת זו יש גם ממד ראשיתי, הן בחזרה אל יצירות מוקדמות של האמן, הן בעצם ההזמנה לערוך לאולמן תערוכה ראשונה במוזאון הנגב לאמנות. התערוכה מכנסת פרק אמנותי מוקדם ביצירתו של מיכה אולמן – רישומים מאמצע שנות השבעים (לאחר מלחמת יום הכיפורים) ועד לאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, ובמרכזם הסדרה "רישומי מחנה" שיצר אולמן בהמשכים במהלך שמירות שעשה בתקופות של שירות מילואים.

אוצר: רון ברטוש

2. 73'–23': סלון וידאו בין שתי מלחמות

הפרויקט מבקש להגיב בעזרת אמנות למשבר העמוק שאליו נקלענו בשנה האחרונה. הוא מציע את המפגש, את היצירה ואת הצפייה המשותפת כבסיס חדש־ישן לשיח, ריפוי ועיבוד, ומציג את עבודות האמנות ככלי להתמודדות עם האבל, הכעס ותחושת חוסר האונים שפקדה את כולנו מאז פרוץ המלחמה. עבודות הווידאו שנאצרו בקפידה וברגישות חולקו למספר אסופות ומתוכן יוצגו במוזאון הנגב לאמנות האסופות שעוסקות במפגש בין מלחמה להחלמה, בגבולות הדמיון והמציאות הכובלת ובשטח ההפקר בין המציאות שבה אנחנו חיים לזו שאליה אנחנו כמהים.

בהשתתפות: מיכה אולמן, דב אור נר, דועא בסיס, יעל ברתנא, ליאור גריידי, טליה הופמן, אלא היתם, השוטרת אז־אולי, רפאת חטאב, מיכאל יעקב, רונה יפמן וטניה שלנדר, אורית ישי, אוהד מילשטיין, שחר מרקוס, לי נבו ואמיר מאייר, תמר נסים, פאינה פייגין ונגה אור־ים, לילא עבד אלרזאק, יוסי עטיה ואיתמר רוז, תמיר צדוק, משי קופלביץ', שרון קן־דור, איתמר רוז, עומר רוזנברג, עדה רימון ואופק שמר, ליאור שביל, נעמה שוחט.

אוצרות: מילנה גיצין אדירם, ד"ר מעין שלף ושחר בן־נון

לעמוד הפייסבוק של המוזאון >> לחצו כאן

לאתר האינטרנט של המוזאון >> לחצו כאן

המוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח בבאר שבע מציג מגוון יצירות היסטוריות ומודרניות של תרבות האסלאם החומרית. המוזאון שואף להביא לידיעת הציבור ולעורר את מודעותו לערכן של המסורות האמנותיות והתרבותיות של אזור המזרח התיכון בכלל והאסלאם בפרט בקרב תושבי הנגב והארץ כולה.

מבנה המסגד העות'מני הוא המוצג הראשון והחשוב ביותר במוזאון, בחצרו מוצגים ממצאים ארכֵאולוגיים מהתקופות המוסלמיות בארץ ישראל. בתצוגה ניתן לראות דוגמאות אופייניות לעיטור אדריכלי באמנות האסלאם: מוטיבים צמחיים, מוטיבים גֵאומטריים וכתב.

באולם המרכזי מוצגות תערוכות מתחלפות שמושם בהן דגש על מפגשים בין-תרבותיים של תרבות האסלאם המסורתית עם מסורות חיצוניות ועם אמנות עכשווית, מפגשים שהניבו השפעות גומלין.

בימים אלה מוצגת במוזאון תערוכה פרי שיתוף פעולה של המוזאון לאמנות והיסטוריה של היהדות בפריז ה- mahj עם המוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח.

התערוכה בפריים ובחיים – מרוקו: אופנה, לבוש וזהות מורכבת משתי תצוגות: התצוגה הראשונה מציגה כ-60 תצלומים שצולמו במרוקו בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת. הצילומים, פרי עבודתו של הצלם והאתנוגרף ז’אן בזאנסנו, מתעדים בעיקר את פרטי הלבוש הייחודיים ברחבי מרוקו, תוך תיעוד צורות לבוש של יהודים מרוקאים ברברים (אמזיג’ים) לצד דמויות מהמלאח (הרובע היהודי) בערים השונות וברחובותיהן. התצוגה השנייה מציגה שתי קולקציות אופנה, שנוצרו בישראל על ידי שתי מעצבות, שתיהן דור שלישי לעלייה ממרוקו.

עבודתה של סתיו אלפסי אחלאוי – "אמא ילדה" – מציגה חמש מערכות לבוש המתארות את המסע אותו עברה סבתה כשנישאה בגיל 12 במרוקו. עבודתה של נטע איטח – HERitage  – מתחקה אחר “השמלה הגדולה” המרוקאית, ומציגה חמש מערכות לבוש המהוות פרשנות אופנתית ועכשווית למורשת של קראפט ולבוש מסורתי.יחד מתלכדות שתי התצוגות לכדי תערוכה אחת שיש בכוחה לשנות את נקודת המבט שלנו על בגדים – מביטוי פולקלוריסטי, לחומר תרבותי נגיש ומרגש במיוחד.

אוצרות: ד״ר רחל גץ סלומון, ראש החוג לעיצוב אופנה באוניברסיטת חיפה; חנה אסולין – המוזיאון לאמנות והיסטוריה של היהדות בפריז (mahJ)

לעמוד הפייסבוק של המוזאון >> לחצו כאן

לאתר האינטרנט של המוזאון >> לחצו כאן