גלריית באר צבע

"באר צבע" היא גלריית אמנות שמהווה בית חם ואוהב לאומנים המעוניינים להציג את יצירותיהם בבאר שבע בתערוכות מתחלפות, הפתוחות לקהל הרחב וללא תשלום- במטרה להנגיש את האמנות לכולם. בתערוכות אלה נחשפים תושבי האזור לאמנות פלסטית, לציור, פיסול, צילום ועוד. הגלריה משמשת בנוסף כמקום אידיאלי להרצאות בתחום האמנות. הגלריה  נוהלה במשך שנים על ידי טודי (זכריה) שדה ז"ל ופעלה עד שנת 2013 באופן שוטף ומקצועי טודי ראה את הגלריה כביתו השני  אך לאחר מותו של טודי שהיה דמות משפיעה ודומיננטית – היא לא הצליחה לחזור ולהיות כפי שהייתה.

"באר צבע" אמנם איבדה את צבעה עם לכתו של אוצר הגלריה ולב לבה – טודי שדה ז"ל, אך היום היא נצבעת מחדש ויוצאת לדרך חדשה. בניסיון להחיות את הגלריה כפי רצונו של טודי ומתוך כוונה להנציח את דמותו שהייתה משמעותית כל כך הן בסצנת האמנות והן מהבחינה האישית – ולאחר הרבה שנים, גלריית "באר צבע" יוצאת לדרך חדשה!

ולמי שלא מכיר, טודי נולד בשנת 1924 ברומניה ועלה לארץ ישראל בשנת 1933 והתיישב עם משפחתו בפתח תקווה. בבגרותו העתיק את ביתו לקיבוץ משאבי שדה שבדרום. טודי הפך מהר מאוד לדמות מוכרת ומשפיעה בעיקר בתחום האמנות:

טודי הציג תערוכות יחיד: יד לבנים, פתח תקווה (1977); צילומים מירושלים (1978); תערוכות נודדות; גלריית הקיבוץ, תל-אביב (1978); 'צילומים אמנים', גלריית הקיבוץ (1981); צוותא', תל-אביב (1982);  'מחווה למנשה קדישמן', גלריית הקיבוץ ;(1982)

ואף השתתף בתערוכות קבוצתיות: 'המשותף קיבוץ מס 2', גלריית הקיבוץ (1980); 'צילום מס' 2', גלריית הקיבוץ (1980); אמני הקיבוץ, תיאטרון ירושלים (1982); ואריאציות באדום; תערוכה קבוצתית בדרום אמריקה; 'חדר הפלאות – חיי התרבות של פתח תקווה', מוזיאון פתח-תקווה .(2008-2007)

בנוסף לאלה, טודי שימש כרכז המדור לאמנות בתנועה הקיבוצית בין השנים 1985-1982; ובשנים האחרונות לחייו שימוש כיועץ אמנותי בגלריה בבאר שבע ("באר צבע") וכאוצר גלריית "הגבעה" במשאבי שדה.

אין ספק כי טודי היה דמות מוכרת ומשמעותית בתחום האמנות אך חשוב עוד יותר לזכור כי ראה בנגב יצירת אמנות ובחר בו כמרכז חייו. הוא שאף להנגיש את האמנות לכול ולאורך חייו פעל למען מטרה זו.

היום, "הגלריה לאמנות "באר צבע" שעושה פתיחה מחודשת ברוח הדמות הכי חשובה שלה – מזמינה אתכם להגיע לספוג אמנות, להציג אמנות, לדבר אמנות ולחיות אמנות; לא רק באירועים מיוחדים אלא גם בזמנכם הפנוי, בין לבין ביומיום – בדיוק כפי שייחל טודי.